בתים בחול

// סיפורו של יוני

// כתיבה : רוחמי

יוני נכנס לחדר הורים לאט ובשקט… הוא לא רצה שאמא תשמע אפילו את נעלי הקרוקס שלו…
"שתישן …" חשק את שפתיו. מזמן יודע יוני שהשינה מיטיבה עם אמא.
"אבל היום… היום אמא הבטיחה שתקח אותי לים. הלכתי בעצמי לחנות ובחרתי גלגל ים אדום," מלמל יוני לעצמו… ויצא מהחדר.
היה זה הטיול הראשון אותו הבטיחה אוסנת, אימו של יוני, בחופשת הקיץ הארוכה… והנה הגיע השעה המיועדת והיא ישנה ….
*
כשהגיעו לחוף באיחור מה, ראו את הדגל האדום מתנופף מעל סוכת המציל.
"בדיוק כמו הגלגל שלי" הביט יוני בעיניים בורקות.
"תוריד נעליים וגרביים! תלבש בגד ים וניכנס למים, קדימה!!! " האיצה בו אמא.
יוני לא ידע מאיפה יצאו לו המילים – "אני לא מוריד לא גרביים ולא נעליים!!!" כך יוני בקול תקיף.
"אז איך ניכנס למים?" … שתיקה.
אחרי מחשבה קצרה השיב: "לים ..לים הזה אני לא נכנס…אני נשאר כאן!!!" רקע ברגליו.
"חבל! יכול להיות לנו ממש כיף במים ביחד," ענתה לו אמו בקול שברירי ונכנע.
"אולי נבנה ארמון בחול??" הציעה.
"לא ארמון. בית, בית… עם 'מלאן תלפים' חדרים וחדר קטן בשבילך???"
גרגירים… גרגירים… יוני לא אהב את המגע. הוא נכנס לבוש בבגדיו לגלים בקדמת החוף והביא דלי עם מים.
"יופי, כזה בית אני אוהב, כמו בצק! אני אלוש ואלוש ואעשה בו חדרים ועוד חדר לאי…." יוני לא סיים את המשפט ואז בלי התרעה מוקדמת הלם בשתי רגליו בבית ודאג שאף גרגיר לא יישאר במקומו.
"ניצחתי!" הפעם נשמע קולו כצווחה שנבלעה בתוך המיית גלים מלאי קצף.
דגל אדום התנופף מול עיניה של אוסנת ונורה אדומה נדלקה במוחה. היא דחתה את שראתה כבר כמה חודשים.
בחודשים האחרונים יוני מפחד ללכת לישון. הוא פוחד שאולי ייווצר חור ברצפה ויבלע אותו. כפי שסיפרה הגננת על קורח ועדתו…
וכן, כן – הוא פוחד גם על אמא. הלוואי שתרגיש טוב כמו פעם… הוא מפחד מכל סירנה של אמבולנס או משטרה… הכל מפחיד בזמן האחרון.
יוני ישן עימה במיטה ומתעורר בסיוטים…. ועכשיו המים, הבגדים והצרחה הזו …הוא זועק – זועק "הצילו"…ואין לה גלגל הצלה…

*
באוטובוס חזרה מהים נרדם יוני על ברכיה של אמו ונשם קצובות.
כך מול החלון הפתוח אפשרה אוסנת למחשבותיה לגלוש…
היא נזכרה בילדות הקשה שחוותה.
הפחדים… החרדות… שנתווספה להם גם מעט כפייתיות. כך כמו בסרט עברו להם השנים. גיל העשרה…אוסנת עברה הרבה, הרבה סבל לא מטופל… הזיכרונות התערבלו במוחה –הנישואים לדוידי שלא היה מודע לסבל, לידתו של יוני… הדיכאון שבה בעקבותיה ולאחר מכן הפרידה הכואבת מדוידי…
אוסנת הרגישה כמו גל חום שמגיע מן הגב לראש ו…הופ! דמעה מלוכסנת ואחריה זרם של דמעות מלוחות. היא לא שתה ליבה לסובב והתייפחה בקול.
בספסל שעל ידה ישבה אשה צעירה. "אפשר אולי לעזור?" פנתה אליה בקול שקט.
"לא, תודה". היא ניגבה בטישו את פניה.
האשה פשפשה בתיקה והגישה לה פתק.
"יש כאן מספר כל שהוא של קו יעוץ של עמותה הנקראת "בית חם". תנסי להתקשר. אם לא יועיל – לא יזיק….
*
מאז החלו העניינים להתגלגל במהירות. ב"בית חם" נקבעה ליוני סדרת מפגשים של טיפול רגשי עם אפרת, מרפאה באומנות. זמן רב ארך עד שהטיפול נשא פירות.
בתחילה הייתה שומעת אוסנת את יוני צועק ויוצא מחדר הטיפולים… אך אפרת לא ויתרה. ציירה, שיחקה עימו והשתמשה בכלים המקצועיים שברשותה על מנת לעזור לו. עם הרבה סבלנות, אמפטיה ורגישות, היא מצאה מסילות לליבו הפצוע של יוני.
אפרת עבדה קשה, נתנה לו את הזמן להתרגל ולבנות אימון. משניסתה לעבוד איתו באומנות טיפולית, יוני התנגד. היא עברה לטיפול ב"פליימוביל" שם השליך יוני את רגשותיו במשחק.
כעבור שנה קיבלה אוסנת ילד חדש. כחלק אינטגרלי של הטיפול בילד, נפגשה אפרת גם עם אוסנת אמו כמה וכמה פעמים, וזיהתה מיד שיש לערוך טיפול גם ובעיקר לאם.
וכך בטיפול רב-מערכתי קבל יוני גם אמא בחזרה.

חלפו להם השנים… יוני גדל והיה לאיש, התחתן עם אשה מקסימה ואוהבת, עובד במשרד תיווך וקובע גם עיתים לתורה.
ליוני ארבעה ילדים נפלאים… אותם ואת חייו הוא חב לבית חם, 'בית' שהגיש לו את גלגל ההצלה לו ולילדיו לבנות בתים לדורות שלא עשויים חול ולא נמחקים עם הגלים.

סיפורים של גיבורים
מיכל גנוט

סיפורו של יוני

יוני נכנס לחדר הורים לאט ובשקט… הוא לא רצה שאמא תשמע אפילו את נעלי הקרוקס שלו…
"שתישן …" חשק את שפתיו. מזמן יודע יוני שהשינה מיטיבה עם אמא.
"אבל היום… היום אמא הבטיחה שתקח אותי לים. הלכתי בעצמי לחנות ובחרתי גלגל ים אדום," מלמל יוני לעצמו… ויצא מהחדר.
היה זה הטיול הראשון אותו הבטיחה אוסנת, אימו של יוני, בחופשת הקיץ הארוכה… והנה הגיע השעה המיועדת והיא ישנה ….

קרא עוד »
סיפורים של גיבורים
מיכל גנוט

סיפורו של רן

רן גדל בבית עם קשיים כלכלים קיצונים ובנוסף, אחיו אובחן כחולה סכיזופרניה ומאניה דיפרסיה קשה. המחלה התבטאה באלימות, קללות, זריקת חפצים על בני הבית ועוד…

קרא עוד »
סיפורים של גיבורים
מיכל גנוט

סיפורו של עידו

את הסיפור הזה נתחיל ברשותכם מהסוף. עידו נשוי באושר ואב לבן מקסים. מרוויח משכורת מכובדת ומתגמלת בתפקידו כאיש קריאטיב במשרד פרסום מהגדולים בארץ…

קרא עוד »
סיפורים של גיבורים
מיכל גנוט

סיפורה של אפרת

אפרת הייתה הנערה המוצלחת והיפה שתמיד כולם רצו בחברתה ובקרבתה. היא נישאה בגיל יחסית צעיר לחבר איתו הייתה כ-5 שנים .
החיים המשותפים גילו בפניה אדם שנראה שכלל לא הכירה משנותיהם המשותפות…

קרא עוד »
סיפורים של גיבורים
מיכל גנוט

סיפורו של רמי

רמי נולד לסביבה עזובה – בית לא מתפקד, הורים לא בריאים בנפשם ועוני משווע. ככל שרמי, בעל הנפש העדינה והרגישה, גדל, כך התעמקו הצלקות הנפשיות. כאשר הוא הגיע לסף יכולת ההתמודדות….

קרא עוד »
סיפורים של גיבורים
מיכל גנוט

סיפורו של ישי

סיפורו של ישי ישי, בן בכור, בעל יכולות מנהיגות בולטות. גדל ברמת גן והשתלב בבתי ספר ותיכונים מהמובילים בעיר. אביו נפטר בעודו בכיתה י"א מה

קרא עוד »